English/ Hebrew

My twenty third Birthday

ביקשתי שתשאלו אותי שאלות, כל דבר שמעניין אתכם לדעת. בחרתי 23 שאלות לכבוד יום הולדתי ה-23 שחל היום ב-25.04.19 . עניתי עליהן כמיטב יכולתי, מקווה שתהינו לקרוא, אשמח לשמוע מכם בתגובות זה תמיד עושה לי את היום. עכשיו, בלי עיקובים נוספים- השאלות והתשובות:

23 Questions Sapir Ashkenzi 2020

 1- מהו שיעור אחד שלמדת מהחיים בכל שנה מחמשת השנים האחרונות?
5 שנים אחורה זאת אומרת שאני מתחילה בגיל 18.

בגיל 18- התחלתי להתנסות בחברות באופן קצת שונה. קודם כל זה הגיל שבו התחלתי להתחבר ולהסתובב עם בנים יותר מאשר עם בנות. הרגשתי יותר חופשיה באותה תקופה ופחות נשפטת בחברתם של בנים. נהניתי מהאפשרות ללמוד על מה שהמין השני עובר. הם חשפו אותי לעולמות שלא הכרתי עד אז מקרוב ואני שיתפתי את מה שאני ידעתי והרגשתי בתור נערה. זה היה הגיל שבו התחלתי להתחייב ולהיות נאמנה לחברויות עם אנשים שהפכו למשפחה בשבילי ולהפסיק חברויות אחרות שלא התאימו לי. חזרתי להיות בקשר עם החבר הראשון, הפעם בתור חברים אפלטוניים והבנתי עד כמה חשוב לבחור נכון את האנשים שסביבי.

בתמצות, למדתי לקחים רבים על חשיבותם של חברים ושל חברויות, דבר שאני מחזיקה עד היום מאוד קרוב ללבי.

בגיל 19- למדתי שאני שונה בהמון תחומים, הבנתי שלא כולם יבינו, יכבדו או יהיו סבלניים אלי ולדרך שעברתי. הבנתי שאין לי דרך להתחמק מהעבר ולמרות שפעמים רבות הרגשתי לחץ להסתיר דברים שעברתי כדי שיקבלו אותי בהווה. הבנתי שאני מרגישה הכי טוב כשאני כנה, משתפת ובחברתם של האנשים שנשארים ולא נרתעים. התחלתי להשלים עם העובדה שאני לא יכולה לרצות את כולם ושאלו שלא מקבלים אותי כפי שאני פשוט לא משנים. אלה הם החיים.

בגיל 20- באמת הבנתי פתאום עד כמה אני חזקה, בכמה חודשים בזה אחר זה נעשו שינוים רבים בחיי. יצאתי ממערכת יחסים שנמשכה שנה, זה קרה ביום אחד ומשום מקום. אתגר נוסף היה מעבר דירה אחרי 16 שנים תוך כדי שאחותי הקטנה (שהיא גם החברה הכי טובה שלי במקרה) גלגול התגייסה לצה”ל ועברה לשרת בבסיס סגור. לבסוף נרשמתי ללימודים באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון בתולדות האמנות אך ברגע האחרון גיליתי את המסלול בו אני לומדת היום, מסלול למצטיינים בעיצוב במה, קולנוע וטלוויזיה . עזרתי אומץ, ניסיתי והתקבלתי למסלול לימודים זה. למדתי מחדש איך לתפקד בתוך מסגרת ולראשונה מזה הרבה זמן באמת, באמת נהניתי מהשינוי שאני עוברת.

בגיל 21- הבנתי שאני מסוגלת להרגיש מאוהבת לא רק בבני אדם. בפעם הראשונה בחיי זיהיתי את ההרגשה של התאהבות בהקשר חדש, התאהבתי בלימודים. הרגשתי פרפרים בבטן כשדיברתי על אמנות, על תקופות, סגנונות ועל כל מה שלמדתי. בקיץ כשטסתי לטייל לבדי בלונדון ראיתי מולי ובמציאות הרבה מאותן יצירות עליהן למדתי באופן תאורתי. הרגשתי מוצפת ולא היה לי שום ספק שזו אהבה.

בגיל 22- הגיל אותו אני מחליפה היום. למדתי לעומק ותוך ניסיון על החשיבות של הצבת גבולות. למדתי הרבה על הפרקטיקה של הצבת גבולות, על לדבר, לתקשר, להסביר מהם אותם גבולות. למדתי לפנות לעזרה כשלא מכבדים את הגבולות שלי, למדתי להתייעץ, לספר ולחלוק. אני עובדת על יציאה בהדרגה ממבוכה, בושה או מאשמה ולומדת שאני לא יכולה לקחת אחריות על מעשים של אחרים. השנה באמת למדתי את החשיבות של להגן זה על זה, על הפגנת אכפתיות ודאגה זה לזה כחברה וכבני אדם.

וזהו אני מתחילה את גיל 23 עם המון ציפייה וסקרנות להמשך.

2- ספרי לי איך זה, כי גם אני בת 23 שבוע הבא: 
קודם כל מזל טוב! אחרי שיחה קצרה הבנתי שאת חוגגת שלושה ימים לפני, אז טכנית את צריכה לספר לי איך זה היות בת 23.
אני יכולה לחזור אלייך עם תשובה מפורטת בעוד שנה אבל נכון לרגע זה, אני שמחה. אני מבינה שאני מוכנה לשלבים חדשים בחיים  ורוצה להתנסות בהמון דברים: לטייל, ללמוד, לעבוד להתפתח, לעשות כייף, לרכוש כלים חדשים ולהחכים. עוד שנה וחצי אני אהיה בוגרת של תואר שני בעצוב במה קולנוע וטלוויזיה. המחשבה על מה אעשה שאסיים מעסיקה אותי מאוד, אני חושבת על לצאת מהבית, על עבודה, לטייל, לימודים נוספים ובכלל מנסה להתכונן לקראת כל דבר שאבחר בעתיד.

3- חתול? 
כן (כלומר, אני לא יודעת מה הכוונה בשאלה אבל…). כן! כן! כן!​

4-יש לך חבר או מישהו?
שאלה שתמיד מצחיקה אותי. לא, אין לי בן זוג כרגע. יש לי הרבה חברים, אנשים שקרובים אלי ואני אוהבת אותם בכל לבי, אנשים שאני מעריכה ומרגישה את אהבתם חזרה. עם החברים המדהימים שלי אני יוצאת לבלות ונפגשת כמה שרק אפשר. מעבר לזה אני יוצאת כשמתחשק לי, לפעמים אני ממש נהנית ולפעמים פחות, בכל מקרה זו כמעט תמיד חוויה מעניינת. בשנה האחרונה למדתי המון על מה אני רוצה ועל מה אני לא מוכנה לוותר כשזה מגיע לבן זוג. עם כמה שזה מצחיק, המילה חבר הפכה בשבילי למילת המפתח. הרבה פעמים יש נטייה לחשוב שהמושג הוא רומנטי או פיזי בעיקרו, כשלמעשה בראש ובראשונה המרכיב עליו צריך להיות מושתת קשר הוא- חברות. לדעתי זה מה שהופך קשר, כל קשר, למשמעותי. חשוב לי שיהיו תחומי עניין משותפים, הרבה אכפתיות ורצון טוב של שנינו. חשוב לשים לב שהדיבורים או הרצון הטוב הולכים יד ביד עם מעשים. חברים מנסים ומוציאים זה מזה את הכי טוב. כל אלה הם דברים שבשבילי מגיעים באופן טבעי עם חברים.

5- את זקנה. רגע זאת לא שאלה, נכון שאת זקנה?
תודה על זה, ללא ספק הצחקת אותי! כן, אני קצת מרגישה פתאום שהגעתי לגיל של “מבוגרים”. אני לא מרגישה מבוגרת ובטח לא זקנה (גם אתה לא זקן), אבל מרגישה בשלה למשהו חדש. שמתי לב שמחשבות על העתיד מעסיקות אותי יותר בתקופה האחרונה, אבל זה מרגיש כמו התבגרות או בגרות יותר מאשר כל דבר אחר. הזמן היחיד שאני מרגישה בו מבוגרת או זקנה הוא כשאני חושבת שעברתי כמעט רבע של מאה וזו כן מחשבה די משונה ומלחיצה בשבילי.

6- מה הן תכונות שמושכות אותך באנשים ואילו תכונות מעצבנות אותך?
טוב, שתי תכונות שמושכות אותי בבני אדם הן: 1- חוש הומור: אני מניחה שזה נכון לרוב האנשים כשאני אומרת שיש משהו מושך באנשים מצחיקים. אני אוהבת במיוחד אנשים שלא מפחדים להיות עצמם, משהו ביכולת של לשים בצד את “מה יחשבו עלי”, להיות ברגע ולא לפחד להראות מוזר או משונה, פשוט מקסים ומשמח אותי. אני חושבת שזה באמת חוט שמקשר בין כל חברים הטובים שלי. 2- אכפתיות: כשמישהו או מישהי זוכרים עלי פרטים מסוימים, בודקים מה שלומי, ובאופן כללי מראים לי שאני חשובה להם.
אני יודעת על עצמי שאני מבקשת מחברים לידע אותי שהם חזרו הביתה ושהכל בסדר, אז מחוות דומות פשוט מראות לי שלמי שמולי חשוב הקשר שלנו וזה תמיד תמיד מושך.

לעומת זאת שתי תכונות שגורמות לי להתרחק מאנשים הן: 1- קינאה: אני לא מתכוונת לרגש בלבד, משום שברגש אין לנו דרך לשלוט. אבל אנשים שמפגינים רכושניות כלפי גורמים לי לתחושת מחנק נוראית, אנשים שלא יודעי לפרגן ולשמוח יחד איתך. במשך השנים פיתחתי ממש “אלרגיה” לאנשים שמכנים​ את עצמם קנאים. אני לא חושבת שזו הדרך להראות אכפתיות וזה בעיקר גורם לי להתרחק.

2- אנשים בלי תשוקה: אנשים בלי תחביבים, בלי דרייב, שלא מרגישים אהבה כלפי שם דבר מיוחד או מסוים, ממש, ממש מעצבנים אותי. אני בן אם שכל כך הרבה דברים חשובים לו, עם המון חלומות, שאיפות, עובדת קשה ונותנת המון מעצמי לאנשים שאני אוהבת, לפרויקטים שחשובים לי וללימודים. לכן, אני לא מאוד סובלנית לאנשים עצלנים ובאופן די טבעי לא נמצאת בסביבתם (“It takes two to tango”).

7- לאיזו מוזיקה את מקשיבה בימים אלו?  Click for playlist

 אווווו… זו שאלה שאני תמיד אוהבת לשמוע, כי בדרך כלל היא נגמרת ברשימת שירים ואמנים חדשה, שהצד השואל עונה לי בתשובה ואני אוהבת לשמוע ולהכיר מוזיקה. השארתי כאן (בכפתור למעלה) קישור לפלייליסט די אקראי של להקות, אמנים, שירים ואלבומים שאני מקשיבה להם נכון להיום ומזכירה שאני תמיד מחפשת עוד.

8- איך את היית מגדירה את הסטייל שלך?
לדעתי הסגנון שלי בלבוש מאוד מושפע מרגש. אני נוטה ללבוש הרבה צבע כשאני שמחה, או מנסה להשתחרר מצב רוח או תקופה רעה. לעומת זאת בתקופות של משבר נמשכת יותר לצבע שחור ולצבעים כהים באופן כללי. זה קורה בעיקר בתקופות שאני מרגישה צורך להיות לבד. יש משהו בצבעים כהים שמתקשר אצלי לחוסר נגישות, התגוננות והצבת גבולות. באופן כללי אני מוצאת השראה בכל מקום, מוזיקה, סרטים, אנשים, מדינות, טרנדים מהיום ומהעבר. שמתי לב שבשנה האחרונה יצא לי יותר להתנסות עם סגנון “טום בוי” שנותן לי איזו שהיא תחושה של ביטחון ונוחות. יש בלבוש משהו שיכול ליצור שיכבה מגוננת או מזמינה. האקט של ללבוש בגדים בשבילי הוא גם אקט של כניסה לדמות מסוימת, יש לי אפשרות לבחור מה לחשוף ומה לספר דרך הבגד. לא אוהבת לתת לשם של הבגד להגביל את הפונקציה שלו. אני ידועה בבחירות שלי ללבוש פיג’מה ליציאה לבר ואז להגיע בשמלת אירועים או חליפה ללימודים פשוט כי ככה רציתי. לדעתי בגד מסוים יכול לעבוד בכמה אופנים, ולכן לא מסכימה לתת לתווית כמו “בגדי גברים”, “פיג’מה”, “בגדי ילדים”, או אפילו “שמלה” או “חצאית” להגביל אותי. אז בקצרה הסגנון שלי מאוד משתנה ולא קוהרנטי, אני די מוכנה לנסות הכל.

9- את מקימה להקה, מה השם שלה?
“Overall Brilliant”, סביר להניח שלא אקים להקה קודם כל משום שלצערי אני לא יודעת לנגן על שום דבר אבל… יום אחד אולי. גם שם חמוד ללהקה “Someday Maybe”.

10-מה הספר האחרון שקראת?
שלושת הספרים האחרונים שקראתי היו: “דיוויד בואי – האיש שנפל מכוכב אחר” מאת: עודד היילברונר, “חיי גלילאו גלילי” מאת: ברטולד ברכט ו”מקבת” ויליאם שייקספיר. בימים האחרונים אני קוראת את “דב ושמו פדינגטון” מאת: מייקל בונד שגלגול קנתה לי. הוא ספר ילדים מתוק וקסום, בשבילי ובשביל גל הוא גם מאוד נוסטלגי. שמתי לב שהוא מרגיע אותי לפני השינה, מאפשר לי לא להתעסק במחשבות ואחרי כמה פרקים פשוט להירדם.

11- מה עוזר לך להתמודד עם מצבם מאתגרים שונים? ומהו הדבר שיוצר לך איזון?
הדבר הראשון שעוזר לי להתמודד עם מצבים מאתגרים זה לדבר ולשתף- אני מקיפה את עצמי בהמון אנשים פתוחים, יצירתיים, חכמים, מצחיקים ואכפתיים. בכל זאת לא תמיד פשוט לספר על האתגרים שעוברים וזה מוציא ממני המון אנרגיה אבל זה כמעט תמיד משתלם. ריצה- אני חושבת שבשלב זה כל מי שמכיר אותי או קרא באתר כבר יודע על זה שריצה זו הדרך שלי לשמור על שפיות ואיזון. ריצה תמיד משפרת לי את מצב הרוח, עוזרת להוציא אותי מחשיבת יתר מעגלית וגורמת לי להרגיש חזקה. זה גם הזמן שלי להיות עם עצמי, בלי טלפון, להיפגש עם המחשבות שלי באופן אחר. מעבר לזה אני חושבת שחדר מסודר, ארגון של זמן והמחשבה שהכל חולף וגם הזמנים הקשים עוברים (נעזרת במחשבה על זמנים קשים שכבר עברתי כהוכחה) עוזרים לי לשמור על חשיבה חיובית גם בתקופות מאתגרות.

12- אם היית חיה, איזו חיה היית- ותסבירי בדיוק למה?
אם זו בחירה שלי הייתי רוצה להיות חתול בית, משום שאז זה יהיה לגיטימי ללכת למישהו להפגין במוצהר שאני מעוניינת שילטפו אותי לא להניח למישהו להפסיק במשך שעתיים ובסוף לקום, לנעוץ מבט שאומר “סיימנו כאן” וללכת.

13- מה הקטע שלך עם קפה?
אני שותה אותו. והרבה.

14- איך הולך בלימודים?
תלוי בתקופה, היום אני תלמידה של שנה ג’ בתכנית למצטיינים בעיצוב במה קולנוע וטלוויזיה. מה שאומר שאני עובדת על סיום התואר הראשון שלי תוך כדי שהתחלתי בסמסטר שעבר תואר שני. זו תקופה טיפה לחוצה, נכון לרגע זה אני נמצאת ב”חופשת פסח” אבל בפועל זה זמן שיש לנו לכתוב עבודות, לעבוד על פרויקטים ולקבץ חומר לקראת תקופת המבחנים הקרובה. אני משתדלת להיפגש עם חברים בחופש ולבלות. זו תקופה מבלבלת בעיקר משום שאני מתחילה להיפגש יותר ויותר עם המציאות של מה זה אומר להיות מעצבת בארץ או בעולם ומתחילה לחפש הזדמנויות לקחת על עצמי עוד פרויקטים מחוץ לתואר.

15- איך יש לך אומץ לפרסם על עצמך דברים או בכלל להראות דברים שאת יוצרת?
אני מבינה שהשאלה היא לא על תהליך היצירה אלא על השיתוף שלה. אם להיות כנה, אני מרגישה שהרבה פעמים אין לי את האומץ, אבל משתדלת לעשות דברים בכל מקרה. המחשבה שאני נכנעת לפחד של עצמי מפחידה אותי ומניעה אותי לשתף את הדברים שאני יוצרת, לא יודעת אם זה דבר חיובי, כי זה סוג של פחד שמחליף פחד. אני משתדלת לחשוב שהתוצאה השלילית ביותר ליצור משהו רע ושמישהו אחר יבחין בזה או יחשוב ככה בעצמו (דבר שעשוי להיות נחמד, כי הוא מאפשר לראות תהליך אצל היוצר) שווה את החיובית ביותר, שהנעתי מישהו, לצחוק, או לחשוב או לנסות משהו חדש ואפילו להרגיש פחות לבד. אבל אני ללא ספק לא מושלמת בזה.

10- איך את חוגגת את היום הולדת?
השנה בשונה מרוב השנים בחרתי לארגן משהו ליום ההולדת שלי אז התכנית היא לחגוג בערב בבית עם חברים- כולם התבקשו להגיע בפיג’מות, יהיה אוכל שאופייני לבוקר (שזה סוג האוכל האהוב עלי): חביתה, לחם, פירות, קרואסונים, קפה, מיץ תפוזים, סלטים וגם אלכוהול כי זה נחמד. נצפה בסרט, נשחק משחקים ונשמע מוזיקה. ערב כזה עם חברים נראה לי כמו הבילוי המושלם ליום ההולדת שלי!

17- למה בחרו לקרוא לך ספיר?
תשובה של אמא- כי את יקרה מפז. חוץ מזה שני מהנדסי חומרים… יש כאן גאווה מקצועית 🤗.
תשובה של אבא- חיפשנו משהו עם צליל יפה והשם ספיר מצא חן בעינינו, כולם אמרו שבחרנו בשם נורא נפוץ ובהסתכלות לאחור זה לא ממש נכון. לא הייתה איתך עוד ספיר בגן, ביסודי או בתיכון.
תשובה שלי- כששאלתי את השאלה הזו בתור ילדה קטנה ההורים הסבירו שבחרו בשמות שלי ושל אחותי בגלל שהם אהבו/ התחברו אליהם, אבל גם משום שהם מהנדסי חומרים, כך שלמעשה אני קרויה גם על שם גביש האלומינה Al2O3.

18- מתוק או לוח?
באופן כללי אני יותר בן אדם של מתוק ממלוח, קודם כל משום שאני לא אוהבת מלח. אז אני לא נוטה לאכול חטיפים כמו צ’יפס וסניידרס ומעדיפה שוקולד, גלידה או עוגייה על פניהם תמיד.

19- מה תבקשי כשתכבי את הנרות וביעי משאלה?
עוד מנהג שאני חושבת שלא קיימתי כבר שנים אבל, אם יש משהו שאני מאחלת לשנה הזו זה להסתכל אחורה עוד שנה מהיום ולשמוח על השנה שהייתה. שיהיה ניתן להבחין במגמות שונות של שינוי חיובי בכל התחומים שחל בי ובאנשים שאני אוהבת ובכלל כמגמה בעולם.

20- איך בחרת מה את רוצה ללמוד? אני גם מנסה להחליט ל כיוון וזה לא סיפור פשוט.
לבחור מה ללמוד זה ללא ספק החלטה לא פשוטה ומבלבלת. אני חייבת להגיד שאני בת מזל באופן מסוים, מעולם לא לחצו עלי ללמוד נושא ספציפי. כל דבר שבחרתי ללמוד אם זה היה כימיה וביולוגיה בתיכון, קולנוע ומיקרו כלכלה באוניברסיטה הפתוחה והיום עיצוב, כולם היו החלטה שלי. אני לא ידעתי מה אני רוצה ללמוד, לא ידעתי מה אני רוצה לעשות בחיים, ידעתי רק מה מעניין אותי לדעת. הסתכלתי על ללכת לאוניברסיטה כעל חוויה של רכישת ידע וכלים בתמורה לכסף והגעתי לחלוטין מתוך גישה של אהבה ללמידה. אפילו אמרתי בעבר שאני לא לומדת כדי למצוא עבודה, אני אמצא עבודה כדי שאני אוכל להמשיך וללמוד עוד. היום אני רואה דברים באופן קצת יותר מורכב ואני מרגישה שאני לומדת גם כדי לרכוש מקצוע ולא רק מתוך סקרנות טהורה לטוב ולרע. על התואר שלי כמו שסיפרתי בשאלה ראשונה שמעתי במקרה ממש ברגע האחרון ותוך התעקשות רבה עברתי אליו באופן די ספונטני ואני מאוד שמחה שעשיתי כך.
  

21- את חושבת שאת יותר “אינטרוברט” או “אקסטרוברט” (בעברית “מופנמת” או “מוחצנת”)?
אני מתקשה לקבוע באופן חד משמעי שאני מתאימה לקטגוריה מסוימת. מהמון בחינות אני יותר “אקסטרוברט”- אני אוהבת להיות בחוץ יותר מאשר בבית, אני תמיד מרגישה במיטבי מוקפת בחברים שאני אוהבת, אני אוהבת את האנרגיה שיש בלהיות בתוך המון של אנשים כמו בהופעות, מצעדים והפגנות. מצד שני אני אדם שזקוק גם למרחב נשימה וזמן של להיות לבד. בלבד אני לא מתכוונת לפיזית לבד, אני מתייחסת לקשב לעצמי, זה זמן שיכול להיות בבית קפה או בחברת אנשים כאשר כל אחד מאיתנו עסוק במשהו אחר כמו קריאה, עבודה או הקשבה למוזיקה באזניות כשתשומת הלב וההקשבה היא פנימית.

22- את מזל שור! את חושבת שהאופי שלך מתאים למזל הזה?
טוב, קודם כל בגלל שאין לי שום ידע על מזלות חיפשתי מה אומרים עליו באינטרנט. באופן עקבי כתוב שהתכונות החיוביות שלנו הן:
סבלנות, התמדה, זהירות, יציבות, מסירות נמשכים לאמנות ולאסתטיקה. תכונות שליליות הן: עקשנות, רכושנות, שמירת טינה, חוסר גמישות. עכשיו, אלה הן אמירות כלליות שיכולות להתפרש ולבוא לידי ביטוי בהמון אופנים (זו אחת הסיבות שאני לא חושבת שיש משמעות למזלות). אני אדם די סבלני, אני נותנת לאנשים הזדמנות ולא מתפרצת בקלות על אנשים, בעניין ההתמדה, אני מתמידה בעיקר בדברים שיש לי סיבה טובה להתמיד בהם, דברי שחשובים לי ואני מפיקה מהם תועלת.
אני לא תמיד זהירה מספיק, זה דבר שלמדתי בכמה השנים האחרונות, ומבחינת יציבות אני חושבת שאני מתערערת די בקלות, אני מאוד רגישה ואני מושפעת מאוד חזק מדברים שקורים לי וסביבי. אני כן, בן אדם מסור, חברים שלי הם המשפחה שלי, יש לנו קשר של “באש ובמים”. באופן די ברור אני נמשכת לאמנות ולאסתטיקה ובכל זאת, גם נמשכת לנושאים שלא קשורים קשר ישיר לאמנות כמו פיזיקה, כימיה, פילוסופיה ועוד… עקשנות זו תכונה שיש אצלי בכמה רמות שליליות וחיוביות, אני עקשנית כשמשהו חשוב לי אבל תמיד אוהבת לקבל ביקורת, ללמוד ולהשתפר, אולי זו גם עקשנות מסוימת. אני לא נוטה לשמור טינה, אנשים משתנים כל הזמן ואני לא מוצאת סיבה להיאחז במשהו שקרה בעבר ולא לסלוח לעולם, אני מאמינה בלעבור הלאה. רכושנות- זו תכונה נוראית שאני מודה שהייתה לי בתור ילדה, והיום אני לא מסוגלת להתחבר אליה והיא מזעזעת אותי.
אז לסיכום, אין לי מושג אם אני מתאימה למזל שלי.

23- מה המתנה שהכי תשמח אותך לקבל ליום ההולדת?
אני לא יכולה להגיד שאני מאוד בררנית במובן הזה. אחותי לא מזמן הדביקה לי על הדלת נייר וכתבה עליו “I love you” דברים קטנים כאלה גורמים לי להיות מאוד שמחה. אני זוכרת גם פעם שברק (אחד החברים הכי טובים שלי) השאיר לי בלון ורוד עם פרצוף מצויר ושפם על המיטה וזה גם עשה אותי מאושרת. כל דבר גדול או קטן שהושקעה בו מחשבה ומונע מתוך כוונה לשמח אותי כנראה יעשה זאת אם הוא בא מבן אדם שאני יודעת שאוהב אותי.

וזהו להיום, 23 תשובות לשאלות ששאלתם, מקווה שנהניתם לקרוא!
עכשיו אני אשמח לשמוע מכם, מה היא התשובה שלכם לאחת השאלות?
אם עניתי על שאלה שאתם שלחתם אשמח לדעת מה חשבתם על התשובה.
ובכלל אני תמיד שמחה לקרוא כל תגובה ומחשבה שלכם.
מחכה לשמוע מכם על הכל!

-Sapir-