English/ Hebrew

September Favorites 2018

חודש ספטמבר היה חודש רגוע בהמון מובנים. בפעם הראשונה מאז שאני זוכרת את עצמי נהנתי פשוט להיות בחופש. החופש לא היה  ריק או וואקום מפחיד, הפעם הוא הרגיש יותר כמו דף ריק מלא פוטנציאל ואפשרויות. התרגשתי למלא אותו, לחשוב מה אני רוצה, מה מעניין אותי לעשות ולראות. נפגשתי עם חברים, כתבתי לאתר, יצאתי והכרתי אנשים חדשים, היה לי זמן להירגע, לעסוק באמנות, לסדר מחשבות ופשוט לעשות כייף. האווירה של כל החודש הזה הייתה קלילה, מצחיקה ומלאה חיים ובפעם הראשונה מזה המון שנים, לא רציתי שהחופש יגמר.

September Favorites 2018 sapir ashkenazi מה אהבתי בחודש ספטמבר ספיר אשכנזי סאפסטייל Sapstyle Monthly Favorites

מוזיקה:
Foster The People- זוהי להקת פופ אמריקאית שמוכרת בעיקר בזכות הלהיט “Pumped up kicks” שיצא ב-2010.
התאהבתי באלבום החדש שלהם “Foster the People Sacred Hearts Club” והאזנתי לו בלופ לאורך כל החודש. האמת היא שאני פשוט לא מסוגלת לבחור שיר אחד שאהבתי במיוחד מתוך האלבום. זאת משום שכל פעם שיר אחר בלט לי ואותו שמעתי יותר מהאחרים עד שעברתי על כל השירים באלבום. כולם מדהימים בעייני. אבל הנה כמה שירים שלהם שבלטו לי מחוץ לאלבום וגם להם האזנתי שוב ושוב לאורך כל החודש: Foster The People – Houdini,  Foster the People – Ask Yourself,  The Knocks – Ride Or Die (feat. Foster The People), Foster The People – Coming of Age, Foster The People – Pseudologia Fantastica.

אופנה:
מבחינת אופנה ולבוש נהנתי ללבוש הרבה צבעים בוהקים בשילובים לא שגרתיים, כמו שמלה ירוקה עם פסים יחד עם נעלים סגולות שיצרו color block. עשיתי  לק לציפורנים בצע ירוק בוהק וציירתי עליו חברבורות בצבע סגול קונטרסטי, השתמשתי בהרבה צבעים חזקים, הדסים משוגעים, חולצות טיי עם סלוגנים ורפרנסים לסרטים, מוזיקה וסדרות שאני אוהבת. שילובים נספים וייחודים מהחודש היו נעליים ורודות עם גבי רשת וחצאית טורקיז משובצת עם חולצת תחרה לבנה ועוד… נמשכתי לסגנון, כייפי, פרוע וילדי, סגנון שהושפע מהשהות בלונדון בחודש שעבר, שאני מאמינה שאמשיך לאהוב ואשתמש בו גם בשנה הקרובה.

צמיד של מוניקה וינדר- התחלתי לשים לב למותג מוניקה וינידר (Monica Vinader) לפני מספר שנים. חברה זו בלטה לי במיוחד ותפסה את תשומת ליבי בגלל הגישה המאוד אישית והייחודית בה היא דוגלת. רבים מהתכשיטים ניתן להתאים באופן אינדיבידואלי על ידי חריטה בגופנים (פונטים) שונים, בחירה של אבנים, דגמים או צבעים לאדם ספציפי וכך להפוך אתו למאוד אישי ומיוחד. מכיוון שהתבוננתי והתעניינתי מרחוק בתכשיטים זמן רב כל כך ומשום שבמקור מוניקה וינידר היא חברה בריטית ידעתי שארצה לבקר באחת החנויות בלונדון לעצור להסתכל ולבחור לעצמי משהו, וכך עשיתי. ואחרי שיטוט בחנות והרבה מאוד מחשבה בחרתי בצמיד “Friendship bracelet” שעשוי ממוט כסף מכופף מצופה זהב עם סגירה מיוחדת של חבל משי. בחרתי בצבע החבל שהכי בלט ומשך אותי, צבע ירוק חאקי שמייצג אומץ על פי מקראת הצבעים בחנות. הרגשתי שזה התאים לאירוע, הרגשתי אמיצה לטוס ללונדון לבדי, לטייל וללמוד, להכיר אנשים חדשים ולבטוח בעצמי ובסובבים אותי. בחרתי במידה “פטיט” לבעלות יד דקיקה, כך שהצמיד לא היה גדול מידי לפרק כף היד שלי. בהמשך השבוע חזרתי לחנות והשארתי את הצמיד לביצוע חריטה בחלקו הפנימי, הפונה ליד. אחרי כמה ימים של מחשבה בחרתי לחרוט את המילה Brilliant, בגלל היותה מילה מאוד בריטית באופייה ומשום שבעיניי זו מילת תיאור יפיפה, שמציגה דבר כ”גאוני” או מתוחכם. אני זוכרת בתור ילדה צעירה בבית הספר היסודי, שצפיתי בסרטים של הארי פוטר ושם ראיתי שהארי ורון הסתכלו על הרמיוני בהערצה וקראו לה מבריקה, Brilliant, אני זוכרת את הרושם שהמילה הזו השאירה בי בעקבות זאת. מאז ועד היום זה משהו שמלווה אותי ומישהי שאני כל יום מנסה להיות, מישהי שעונה למחמאה המדהימה הזו. אלו הן הסיבות שמילה זו כל כך חשובה, משמעותית ועל זמנית בעיניי. החריטה נמשכה כמה שעות, בינתיים הסתובבתי באזור וישבתי במקום מקסים בשם Jak’s לקפה ועוגה. הצמיד היה לא ירד לי מהיד מאז לונדון והיה בהחלט לאחד הדברים החביבים עלי החודש, בעיקר משום שזה משהו שקניתי בטיול, כמתנה עבור עצמי עם מחשבה ומסר חבוי ששמור לי בתוך הצמיד, המזכיר לי שאני אמיצה ומבריקה. בשבילי סמלים כאלה בתכשיטים, שמחזיקים ונשמרים הרבה זמן, בהם השקעתי מחשבה, הופכים למיוחדים ואישים עבורי. הם קצת מזכירים לי את היחס והמחשבה שיש מאחורי בחירה של קעקוע בעל משמעות.

טבעת עין של סברובסקי- מעולם לא נמשכתי לתכשיטים עם סמלים מהעולם הרוחני. למעשה מאז שאני זוכרת את עצמי סלדתי מסמלים המציינים דת, אמונה, מזלות, עין רעה, אמונות תפלות ומזל ככלל. במקום זה התחברתי לסמלים שציינו משהו משמעותי עבורי, שמציינים אירועים מהחיים אותם אני חייה. בשנים האחרונות נחשפתי למעצבים ולסגנון באופנה שלא הכרתי קודם לכן. אופנה שעושה שימוש בכל אותם הסמלים, אך מתבוננת בהם באופן חדש ושונה. התחלתי להבחין במעצבים שמשתמשים בעיניים, שפתיים, ידיים, מזלות, חמסה וכו’ בצורה פחות רצינית, יותר משוגעת, אפילו מופרעת וכייפית. זו אופנה שמודעת לעצמה ולמקורות ההיסטוריים שלה, משם היא מחדשת את הסמלים המסורתיים לכדי מוטיב משעשע. ניתן לראות זאת אצל מעצבים כמו: אלזה שיאפארלי, מוסקינוקנזוקיארה פראניAnnakiki , ואפילו ברשתות אופנה מהירה כמו Zara. עכשיו כשיש לי שפה חדשה לסמלים הללו, והם מספרים לי סיפור חדש אני מצליחה להתחבר אליהם ולאהוב אותם. כאן נכנסת הטבעת של סברובסקי לסיפור, זו הסיבה המרכזית שהטבעת הזו משכה את תשומת ליבי באחת מחנויות סברובסקי בלונדון. הטבעת משובצת אבני קריסטל בצבעים שקוף, כחול ושחור.  הטבעת מצופה זהב ורוד, עם המוטיב של עין הרע, היא בולטת, מגניבה ומעניינת, לא עדינה במיוחד, אבל הסיפור שהיא מספרת עבורי ומה שהיא מסמלת בשבילי הופך אותה לעל זמנית ולאהובה עלי כל כך.

שעון של מארק ג’ייקובס- למארק ג’יקובס יש כמה וכמה שעונים יפיפים עם מוטיבים של צבעי הקשת, שאהוב עלי במיוחד, אפילו הקדשתי עבורו כתבה שלמה באופנה “Rainbow Stries Trend” בחורף של שנה שעברה. בחרתי בדגם Marc by Marc Jacobs Womens Classic – MJ3569 אותו הזמנתי דרך אמזון. השעון בצבע זהב ורוד עשוי פלדת אל-חלד עם תצוגה אנלוגית שחורה והוא עמיד למים. השעה מסומלת על ידי אבנים בצבעי הקשת והאותיות M,A,R,K. השעון לא ירד לי מהיד לאורך כל החודש ואירח חברה לצמיד של מוניקה וינידר.

ריצה:
 אחרי תקופת הפסקה משמעותית של כחודשיים שהחלה עם תקופת ההגשות באוניברסיטה, סוף כל סוף חזרתי לרוץ. זה קרה בשבוע האחרון בלונדון, הלכתי לחדר הכושר במלון ורצתי. זה הרגיש כאילו לא חלף כלל זמן, לא היה לי קשה או מאתגר לחזור לרוץ ולמעשה זה היה חסר לי. במשך החודש יצאתי לרוץ בין פעמיים לשלוש כל שבוע, בנוסף עשיתי גם המון הליכות לים בערבים וכל אלו השפיעו על מצב הרוח שלי לטובה.

אוכל ושתייה:
קפה- קפה הוא דבר שאהוב עלי בכל חודש, שעה ויום. קפה בשבילי זה אחת ההנאות הקטנות והזמינות בחיים, בכל הזדמנות אני יכולה לקנות או להכין לי קפה ולהעלות את מצב הרוח והמוטיבציה. אבל בחודש שעבר למדתי בלונדון ולמרות שזו עיר מופלאה, קסומה ומאוד אהובה עלי , עם המון מעלות, קפה לא היה הצד החזק שלה. רוב המקומות הגישו קפה מאוד שרוף או מאוד מדולל וצרכת הקפה שלי ירדה בהתאם ומשמעותית. עם החזרה לארץ חזרתי גם לשתות קפה ובכמויות. כל כך התגעגעתי לקפה טוב, דבר שיש לא מעט בתל אביב ובארץ, ושימח אותי מאוד החודש.

סנדוויצ’ים- אחת המטרות שלי לשנה הקרובה היא ללמוד לבשל, להכין יותר אוכל וארוחות בעצמי, דבר שנמנעתי ממנו במשך כבר כמה שנים טובות, בעקבות ההיסטוריה שלי עם אוכל ועם הפרעת אכילה. אוכל שנהנתי להכין לעצמי החודש היה כריכים פתוחים מסוגים שונים ובמיוחד כריך עם אבוקדו, צ’ילי גרוס, גרידת לימון ושמן זית, או כריך עם חמאת בוטנים, בננה או אגס חתוך לפרוסות ואבקת קינמון פזורה מעל.

בידור:
עיר החטאים- סרט מיוחד מאוד ומעניין שיצא לי לראות כאשר ישנתי אצל חבר באמצע החודש. הסרט משוייך לסגנון נאו-נואר ומתמקד בעיר מלאה אלימות, פשע, שחיתות וכאוס, כאשר כל דמות לוקחת את השליטה לידיה בכיון האלים בו היא מאמינה ודוגלת. הסרט מיוחד ומתבלט בהמון דרכים, כאשר הבולטת ביותר היא העיצוב, הבחירה האסתטית והצבעונית של הסרט כולו. בגלל שהסרט מבוסס על רומן גרפי הבחירה הצבעונית שואבת השראה מעולם הקומיקס. בסרט יש שימוש מוגבל בצבעים, כאשר רוב הסרט הוא בשחור לבן בעל קונטרסט צבעוני חזק ותחום אפור צר. יש שימוש מחושב בצבעים נוספים כמו דמות צהובה, שמלה אדומה או עיניים כחולות בחלקים נבחרים ומשמעותיים בסרט. עוד עניין שמיוחד בסרט זה, שבלבל אותנו בהתחלה הוא שהסרט בנוי מפרקים שמופרדים בכותרת תחילית ובכתוביות שאופייניות לסיום של סרט. המשחק והטקסט דרמטיים ביותר וגם הם מהווים מרכיב ייחודי לסרט והופכים אותו ליצירת אמנות שלמה ומעניינת.

מה נותר מאדית פינץ’/ What Remains of Edith Finch- החודש, גם לראשונה מזה שנים שיחקתי במשחק מחשב. על המשחק הזה שמעתי לראשונה מחבר לפני כשנה. כשישנתי אצלו באמצע החודש ניצלתי את ההזדמנות והודעתי לו מראש על כך שאני ממש רוצה ומצפה לשחק במשחק יחד איתו. מדובר במשחק מסתורי שבו מחפשים רמזים ולומדים על הסיפור הדרמטי והטרגי שהתרחש במשפחה הזו לדורותיה. המשחק עוקב אחרי עץ משפחה וחושף את סיפורי הרקע הטרגיים מאחורי כל דמות. כאשר הסיפור האהוב עלי ביותר היה זה של לואיס, שהיה סיפור עצוב וסופר באופן חכם ויצירתי, מרגש וכואב שהדהים אותי. 

אלן (סדרת טלוויזיה)- בקצה השני של הספקטרום הדרמטי נתקלתי החודש לראשונה בסדרה “אלן”. קומדיית מצבים שנונה בכיכובה של אלן דג’נרס, שם היא מגלמת דמות בשם אלן מורגן שעובדת בחנות ספרים. סדרה בת 5 עונות שהחלה לרוץ בשנת 1994 (שנתיים לפני שנולדתי) והגיע לסיום ב-1998. בדומה לקומדיות רבות אחרות גם כאן הסדרה עוסקת  בעולם החברתי, במערכות יחסים, משפחה ובבעיות היומיום של אלן ושל מעגל חבריה. הסדרה הקלילה והמשעשעת נתנה לי הזדמנות לשבת, להירגע, להנות ולצחוק. הסדרה נתנה לי מבט חדש ומעניין לתקופה בה התחילו חיי. תקופה שעברה המון שינויים סגנוניים, חברתיים, טכנולוגיים, אופנתיים, ערכיים ואפילו שינוי בקצב בו החיים מתקיימים.

אמנות:
עם החזרה מלונדון לארץ הרגשתי מלאה בהשראה ורעיונות ליצירה של אמנות. המוזאונים, הגלריות והלימודים עוררו בי השראה חדשה והתרגשות שאולי קצת אבדה לי. ישבתי, חשבתי, ציירתי, תפרתי, צילמתי ופיתחתי פרויקטים חדשים. התחלתי לעבוד על המיצג “משקלו של משקל” לקראת יום המודעות לבריאות הנפש ועל עוד מיצב עם חבר קרוב. הרגשתי צורך ליצור, לעשות, לכתוב ולדבר על נושאים שחשובים לי או מרתקים אותי, דבר שנתן לי המון סיפוק ואושר.

לבלות עם חברים:
החודש עשיתי כל בילוי אפשרי: אם זה לצאת לשתות, ללכת למוזאונים ולגלריות, לצאת למסיבה, לעשות מסיבת פיג’מות בבית, בר או סרט. חברים היו חלק משמעותי וחשוב במיוחד עבורי החודש. נהנתי במיוחד להכיר אנשים ולשבת עם חברים במפגשים מצומצמים, קטנים ואינטימיים, להקשיב למוזיקה טובה, לשיר יחד, לצחוק, לדבר ופשוט לבלות.

התגעגעתי לכל החברים שלי עוד בתקופת ההגשות באוניברסיטה שהייתה מאתגרת במיוחד. אני כל כך שמחה ומרגישה ברת מזל שיש לי אותם. חברויות שיוצרות סביבה בטוחה ותומכת שאני יכולה לסמוך עליה, להיעזר בה, ליצור איתה, לדבר ולחשוב או לצחוק ולשכוח, פשוט להיות עצמי. אז תודה מיוחדת לכל החברים המדהימים שלי (אתם יודעים מי אתם!).

עכשיו אני רוצה לשמוע מכם, מה אתם אהבתם החודש? אלו בילויים עשיתם עם חברים? ולכל הסטודנטים, האם אתם מתרגשים לקראת שנת הלימודים הקרובה או עצובים שהחופש תם? מעוניינים לקרוא על החודש הקודם, הנה כל מה שאהבתי באוגוסט לחצו כאן.
כמו תמיד אני אשמח לשמוע מכם על הכל!

 -Sapir-