ההגשה הקשה של מאקט הייתה מאחורי ואז הגיעו הגשות נוספות, לפני ששמתי לב כבר הגיע כבר מועד ההגשה האחרונה שלי ויחד איתה גם וועדת המעבר לתואר שני. ב-11 לאוגוסט, יום לפני הטיסה שלי ללונדון, עברתי את וועדת המעבר לתואר שני בעיצוב, ב-12 בצהריים. למחרת בשעה 07:00 כבר עליתי על הטיסה ללונדון. לא באמת היה לי כלל רגע פנוי לחשוב עליה או להתרגש לקרתה. את ההתרגשות מהטיסה קיבלתי כשהגעתי לשדה התעופה ופתאום כל התחושות של הגשמת חלום צפו בבת אחת וכיסו את תחושות העייפות שצברתי במהלך הסמסטר. הבנתי שזה קורה, אני טסה לבד לשלושה שבועות של לימודי עיצוב אופנה באחת הערים האהובות עלי בעולם. אז הנה מה שאהבתי החודש ותנו לי לספר לכם כבר עכשיו יש הרבה על מה לדבר!

מוזיקה:
מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מזיכרון, היא יוצרת רגשות ומכתיבה אווירה. זו בדיוק הייתה המחשבה שגרמה לי לבחור במוזיקה כאחד הדברים הבודדים שכן יש לדאוג להם כהכנה לקראת הטיול.

The Kooks- עליה סיפרתי גם בחודש מאי האזנתי מהרגע שנכנסתי לדיוטי-פרי, אחרי כל הבדיקות הביטחוניות, ישבתי עם קפה וכתבתי מחשבות, כשסיימתי את הקפה גם הסתובבתי בין החנויות עדיין מקשיבה למוזיקה באוזניות ועד קצת אחרי ההמראה כשהטלפון במצב טיסה. הם בדיוק הוציאו את האלבום "Let's go sunshine" לו הקשבתי לאורך כל תקופת ההגשות יחד עם עוד שירים ישנים יותר. השירים האהובים עלי מהלהקה נכון לעכשיו הם: The Kooks – Seaside, The Kooks – See Me Now, The Kooks – She Moves In Her Own Way, The Kooks – Sweet  Emotion, The Kooks – Always Where I Need to Be, The Kooks – All the Time, The Kooks – Junk Of The Heart, The Kooks – Shine On, The Kooks – Be Who You Are, The Kooks – Is It Me, The Kooks – Chicken Bone.
האמת היא שאני יכולה להמשיך ולהוסיף כאן עוד ועוד שמות של שירים ולינקים, אבל אני מאמינה שאחרי שתקשיבו לכמה שירים תוכלו למצוא את אלו אליהם אתם הכי מתחברים.

Arctic Monkeys- בשלב זה של הסיפור אני על המטוס ואחרי ההמראה, השהייה על המטוס מתחילה. זה זמן שתמיד אהבתי כדי לנצל ולהכיר סרטים שלא הכרתי או מוזיקה חדשה, וזה בדיוק מה שעשיתי גם הפעם. ראיתי שללהקה Arctic Monkeys יצא אלבום חדש בשם Arctic Monkeys Tranquility Base Hotel Casino לו הקשבתי פעמיים, בחרתי להאזין לו עוד פעמיים בטיסה חזרה ובהמשך גם כמה פעמים מאז בבית, אז אני חושבת שדי בטוח לומר שאהבתי אותו.

סרטים:
My Generation- את הסרט הראשון ראיתי בדרך ללונדון על המטוס. הוא נקרא My Generation ולא במקרה, זהו שם של השיר המוכר של להקת הרוק הבריטית "The Who". הלהקה הייתה פופולרית בשנות השישים, שזו בדיוק התקופה עליה סרט עוסק. מיד, עם השניות הראשונות של הצפייה בסרט כבר היה לי ברור כי הוא עתיד להיות אחד הסרטים האהובים עלי בכלל. הסרט יצא בשנת 2017 והוא מספר על המהפכות התרבותיות חברתיות של שנות ה-60 (אחת התקופות שאני הכי אוהבת ללמוד ולקרוא עליהן. באנגליה יש שינויים רבים מבחינת מוזיקה, תרבות, אמנות, זכויות עיצוב ועוד… ויש פער גדול בין דו ההורים לדור הצעיר). מדובר בסרט דוקומנטרי עם הרבה מאוד קטעים מצולמים מהתקופה עצמה בה רואים קטעים של אותן דמויות איקוניות של אנגלייה באותה תקופה. דמויות כמו: מארי קוואנט, טוויגי, סנדי שו, חברי להקת הביטלס, רוג'ר דלטרי ועוד כאשר מייקל קיין הוא הקריין, הדמות המספרת בהווה על התקופה. באמת סרט קסום שמדבר על הכוח ברצון של צעירים ליצור ולחדש. הוא הכניס אותי לאווירה מאוד מיוחדת, כיפית ולונדונית באופייה. ככה שכאשר נחתתי בלונדון הרגשתי חזקה, מלאת השראה ומוכנה ללמוד ולעשות.

That 70s Show- התכנית מופע שנות השבעים היא קומדיה אמריקאית העוסקת בחבורת נערים החיים בוויסקונסין של שנות ה-70. התכנית שודרה בין השנים 1998 – 2006, אך צפייתי בה באופן לא עקבי כשהתכנית שודרה אצל חברים או נתקלתי בפרק במקום אחר.

ידעתי שזו תכנית חמודה שאני  מחבבת וגם החודש באופן מאוד לא עקבי צפיתי בתכנית ובקטעים מן הסדרה מיוטיוב, כשרציתי להעביר את הזמן בין דבר אחד לאחר תוך צחוק והומור. הסדרה קלילה ומצחיקה באופייה. העיצוב, העריכה, דרכי הצילום כולם תורמים לאווירה התקופתית, לאפקט הקומי ולעלילה של הסדרה.

Ready Player One- הסרט הבא שראיתי היה על הטיסה חזרה הביתה. Ready PlayerOne בבימויו של סטיבן ספילברג. הוא סרט מדע בדיוני המבוסס על ספר של ארנסט קליין ומתרחש בעתיד הלא רחוק של 2045. העולם כולו נמצא במשבר,יש זבל בכל מקום, זיהום אוויר, פיצוץ אוכלוסין ומשבר כלכלי. רוב העולם מוצא מפלט במשחק בשם אואזיס ועבור רבים ילדים ומבוגרים כאחד הוא הופך למרכז החיים. באואזיס אנשים יוצאים ליום עבודה, למשימות, פוגשים חברים וכו'… כאשר העולם האמיתי תופס מקום משני לצורך התקיימות בלבד. יוצר המשחק אואזיס מת ומשאיר אחריו צוואת וידאו בה הוא מסביר כי יש משימה חבוייה בתוך המשחק ומי שיפתור אותה יהיה יורשו. בעיניי הסרט היה מעניין כי הוא מעלה שאלות חשובות על החיים בעידן המודרני. שאלות כמו עד כמה אנחנו באמת מכירים זה את זה? האם  בני אדם היום מתקשרים זה אם זה? האם אנחנו מבינים מה היא אהבה או מתאהבים ברעיון או בסיפור שאנחנו או שהצד השני מציג לנו? הסרט מעלה שאלות גם לגבי נושאים חשובים כמו אמת ושקר שנעשים מבלבלים בתקשורת דרך טכנולוגיה, זהות, אקטיביזם, משפחה, אסקפיזם ועוד…

McQueen- הסרט האחרון שראיתי החודש היה באותה הטיסה חזרה הביתה McQueen שיצא ב-2018 הוא סרט דקומנטרי על חייו של המעצב האנגלי לי אלכסנדר מקווין. סיפור חייו של מעצב הרומנטי הוא לא סיפור פשוט, אך הוא סיפר יפיפה על אומן בעל חזון אסתטי והמון אומץ. הסיפור מסופר בעיקר דרך משפחתו וחבריו ועוקב אחרי אלכסנדר מהיותו מתלמד עקשן לאמן רדוף בעקבות עברו וגיבוש אסתטיקה מרדנית בעקבות כך. סוף הסרט גרם לי לבכות וזאת בגלל הסוף הטרגי לחייו של איש כל כך מוכשר ובאמת גם כל כך מתוסבך ורדוף. הסרט באמת מאוד מעורר השראה ועוסק באחריותם, תפקידם וחשיבותם של אמנים כיוצרים אקטיביים, אמיצים ונועזים.