English/ Hebrew

March Favorites 2020

חודש מרץ היה אחד החודשים היותר מבלבלים שיצא לי לעבור בחיי. חזרתי לארץ מניו-יורק בתחילת פברואר לתוך חופשת סמסטר והתחלתי לעבוד על הפקת תאטרון בתור מעצבת הבמה והתלבושות, תהליך שהיה סופר מעניין ומרגש עבורי. מהחזרה שלי לארץ ברקע, של הכל שמעתי יותר ויותר על וירוס הקורונה. לא לקחתי את הוירוס ביתר רצינות. אפילו לא פעם התלוצצתי שהתגובה מוגזמת, הרי בחיי היו גם שפעת החזירים והעופות, ועברנו את זה.
כל יום הביא איתו דיווחים יותר חמורים מהקודם, נהגי האוטובוס התחילו לחסום את הגישה לנהג ולמושבים הראשונים, עוד אדם חולה, עוד אדם מת, כל מי ששב ארצה נכנס מיד לסגר ואם להיות כנה התחלתי להרגיש לא בנוח. הרגשתי לא בנוח להסתובב בחוץ ליד אנשים עם מסיכות, אנשים משתעלים, לא בנוח בבית שכן אני לא רגילה להיות שם רוב היום. לפני ששמתי לב, המצב החמיר ולא היה ניתן יותר להכחיש כי מדובר בעניין רציני ביותר. תחבורה ציבורית התחילה לפעול בתדירות נמוכה, על האוטובוס היו מעט אנשים ואווירה מאוד לא נעימה, חנויות נסגרו, אסור להתקהל יותר ממאה איש… חמישים איש… עשרה אנשים, פארקים ננטשו, האוניברסיטה נסגרה ואני כמו הרבה אחרים הרגשתי מאוד, מאוד לא בנוח. כשיצאתי מהבית ראיתי אנשים עם כפפות ומסיכות אנשים שלא שמרו מרחק וגרמו לי להרגיש לא נעים או לחליפין בהו בי כאילו אני עומדת לבצע פשע והם הולכים לתפוס אותי בכל רגע. בבית התחלתי להיכנס לדיכאון, הרגשתי נורא לבד, בלי מסגרת מסודרת וגם בלי עבודה או חברים. לא יכולתי לצאת לים לנשום ולאוורר את הראש כהרגלי. הלימודים עברו ל ZOOM, אבל אני בסוף התואר ואין לי המון למודים, הרגשתי שאני מטפסת על הקירות. תום אסף אותי אליו ממש ברגע האחרון שהיה אפשר ובינתיים אני נמצאת אצלו בהסגר. מי היה מאמין שמצב כזה יפקוד אותנו ב2020? לא אני, זה בטוח. אני רוצה לנצל את הרגע הזה ולומר תודה לכל הרופאים והאחיות שעובדים קשה בימים אלו, לכל מי שנשאר בבית כדי להגן אחד על השני, לכל מי שמתנדב, פועל ועוזר בתקופה המשונה זו. יש המון ערבות הדדית יפיפה ואני שמחה לראות אותה. בנוסף אני רוצה לאחל לאחותי הקטנה מזל טוב! החברה הכי טובה שלי והאוצר הכי גדול שאדם יכול להיות בקרבתו.
גלגול חגגה את יום הולדתה ה22 בסגר יחד עם המשפחה ומי יודע, אולי אני הבאה בתור.
עכשיו אני מגיעה למה אהבתי בחודש מרץ:

March Favorites 2020 Sapir Ashkenazi

סרטים וסדרות:
אופוריה –
 אופוריה היא סידרת טלוויזיה של HBO שבמרכזה ניצבת רו, נערה מכורה לסמים שהשתחררה לאחרונה ממוסד גמילה אך לא משנה את דרכיה. רו פוגשת את ג’ולס, נערה חדשה בעיר והשתיים הופכות להיות חברות הכי טובות… (בלי ספויילרים). במקביל, הסדרה גם עוקבת אחרי לקסי, נייט, כריס, קאסי, מאדי, וקאט, דמויות מעניינות בפני עצמן. אחד הדברים שהכי משכו אותי בסדרה הזו היה האסתטיקה. לכל דמות בסדרה יש סטייל ייחודי משלה והמון סגנון. האיפור בסדרה מאוד מיוחד, הצבעים, הסט, השוטים, והתאורה כולם כל כך מיוחדים ומושכים תשומת לב בצורה הכי טובה שיש. ממליצה לכל חובבי האופנה והעיצוב לצפות בסדרה, בטוחה שתהינו. אני חושבת לעשות כתבה על הסטייל בסדרה אז אשמח לדעת אם זה יעניין אתכם ואני אכתוב.

Psych – סידרה שתום הכיר לי בזמן החופשה שלנו בניו יורק. מדובר בסדרה משנת 2006 עם אסתטיקה חזקה של שנות האלפיים בקליפורניה. הסדרה מתמקדת בזוג חברים הכי טובים עוד מילדות, שון וגאס. שון ספנסר, בעל יכולת אבחנה גבוהה וזיכרון צילומי, מקים עסק עם גאס לחקירת פשעים. הזוג מסייעים ועובדים הרבה עם המשטרה אך לא פעם גם לוקחים מקרים באופן פרטי. מדובר בסדרה מקסימה, מצחיקה ושנות האלפיימית באופן מעורר נוסטלגיה ולא מעט צחוק. ממליצה בחום לכל מי שאוהב סדרות קלילות ואולי גם כל מי שכמוני ומעולם לא נכנס לסדרות פשע דרמתיות.

The Simpsons – סדרה שהתחילה בשנת 1989 והיום כבר בעלת 31 עונות. אני מרגישה שקצת מיותר לתאר סדרה כל כך מוכרת ואייקונית ולכן אני רק אציין שהצפייה בה דווקא עכשיו אחרי לימודי עיצוב גרמה לי להערכה חדשה לצבעוניות ולפריימים רבים בסדרה אז לכל אוהבי הסדרות המצויירות, האנשים שמחפשים שעשוע ובידור או אוהבי אסתטיקת שנות ה90 ממליצה לחזור ולצפות בסדרה המקסימה הזו.

The Nanny – תכנית טלוויזיה קומית מ-1993 בכיכובה של יוצרת הסדרה פראן דרשר שהיא אישה מדהימה, חזקה ומודל אמיתי לחיקוי. הסדרה מתרכזת בפראן, מטפלת יהודייה מצחיקה, טובת לב ומלאה בסטייל שמגיעה לגמרי במקרה לתפקיד. היא מטפלת בשלושת ילדיו של מפיק מחזות מפורסם בשם מקסוול שפילד ומשנה את חייו לתמיד. הכתיבה מצחיקה ושנונה, עיצוב הדמויות יפיפה והסטייל של פראן וכל משפחתה במיוחד כל כך כייפי ומעניין. אני נתקלתי בסדרה בשנת 2008 כשהייתי בקליפורניה ומאז כל כמה זמן הייתי נזכרת בה וצופה בכמה פרקים. הזכרתי את סידרה הזו בעבר בשנת 2018 ב”מה אהבתי בחודש אפריל”,  ובמשך השנים הסדרה הפכה לאחת האהובות עלי, וזו הסיבה שהתרגשתי להראות אותה לתום. התחלנו לצפות יחד בסדרה גם עם שאר המשפחה המקסימה שלו שמארחים אותי לתקופה הקרובה ואני מאוד נהנית ממנה. הסדרה הזו מושלמת לכל מי שנמצא בהסגר בימים אלו, מדוכדך ושמחפש משהו קליל ומצחיק לצפייה.

Be a Lady They Said – מדובר בסרט קצר, סוג של וידאו ארט וטקסט פמיניסטי (לינק כאן) של המגזין “girls.girls.girls.magazine” את הטקסט מדקלמת סינת’יה ניקסון לצד דימויים חזקים הקשורים בנשיות, לחץ וציפיות שמפעילות נשים. בעיניי הסרטון יפיפה חזותית, מעורר השראה ועוצמתי. אני ממליצה לכולם לצפות בו.

סרטים של ווס אנדרסון – Rushmore, The Royal Tenenbaums, Moonrise Kingdom, כולם סרטים שראיתי החודש יחד עם תום. את הסרטים של ווס אנדרסון אני אוהבת במיוחד בגלל האסתטיקה המיוחדת והצבעוניות שיש לכל הסרטים שלו והעלילות הטיפה מביכות, מאוד ביזריות, עדינות, שבריריות ומורכבות. תום ואני מתכוונים להמשיך ולצפות בסרטים שלו גם בחודש אפריל ולסיים לראות את כולם.

מוזיקה: 
Hamilton – מחזמר שעלה לראשונה 2015 ונכתב על ידי לין-מנואל מירנדה העוקב אחריו חייו של אלכסנדר המילטון שהיה אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית, פוליטיקאי ומדינאי אמריקאי. מאז שגל השמיעה לי את הפסקול של ההצגה נורא אהבתי אותה, ומדי פעם הייתי מאזינה לשירים מהמחזמר. בחודש פברואר כשהייתי עם תום בניו יורק הלכנו לראות המון הצגות, ביניהן את המילטון שהתרגשנו במיוחד לראות. המחזה היה יפיפה, התלבושות והמוזיקה מופלאים. מאז אני מכורה לכל השירים, מזמזמת אותם, שרה ושומעת אותם שוב ושוב. אז משום שכולנו בהסגר ומשום שאין אפשרות לראות את ההצגה גם למי שכרגע בלונדון או בניו יורק הנה הפלי-ליסט של ההצגה אני ממליצה לשים לב למילים משום שמדובר בסיפור אחד רצוף ולהינות! לפלי-ליסט לחצו כאן.

Dear Evan Hansen  מחזמר גם משנת 2015. נכתב על ידי בנג’ פאסק, ג’סטין פול וסטיבן לבנסון. גם על המחזה הזה שמעתי לראשונה מגל שהכירה לי שירים בודדים מהפסקול ובזכותה התעניינתי במחזה. גם את המחזה הזה ראיתי בברודוויי ואני חייבת לציין שהוא היה נורא  מיוחד, עכשווי ורלוונטי לזמנינו, נורא מעניין בעיצוב התפאורה והתלבושות, מרגש ופשוט יפיפה. מאז הנסיעה לניו יורק אני שומעת את הפסקול למחזה שוב ושוב ולא מפסיקה להינות ממנו. אני אשאיר כאן לינק לפלי-ליסט של פסקול ההצגה, מומלץ, מומלץ, מומלץ.

Billie Eilish – זמרת פופ/ רוק אלטרנטיבי שאת השיר הראשון המפורסם שלה “Ocean Eyes” הקליטה בגיל 14. את השיר כתב והפיק אחיה פיניאס, ואני לגמרי אוהבת את היצירתיות והעבודה המשותפת הזו בין אחים. לבילי יש סטייל וקול מאוד מיוחד ואני לא מתחברת לכל השירים שלה אבל אלו שאני כן מתחברת אליהם אני מאוד אוהבת. את השירים  Everything I WantedOcean EyesBury a Friend, אני אוהבת במיוחד.

Sleep No More – מדובר בחוויה תיאטרלית אינטראקטיבית יוצאת דופן שמתרחשת במלון יפיפה ומסתורי בעל חדרים שונים רבים ומגוונים במלון בן 6 קומות בעיר ניו יורק. בכניסה למלון כולם מקבלים קלפים ומתחלקים לקבוצות לפי המספר שעל הקלף וכך קבוצות וזוגות נפרדים עם הכניסה למופע. בכניסה למופע מקבלים מסיכה לבנה והופכים לסוג של צופים אנונימיים. מתחילים לטייל בין החדרים השונים ולאט לאט מוצאים שחקנים לעקוב אחריהם. ההצגה עצמה היא שילוב של ריקוד עם משחק ללא מילים ומתבססת על המחזה מקבת של שייקספיר. מדובר ממופע באמת מיוחד ועבורי זו הייתה חוויה מדהימה שהייתה לי בניו יורק בפברואר אך מעסיקה אותי ואת מחשבותיי גם היום.

עוגה של מגנוליה – אומנם מדובר על אובססיה מחודש פברואר, אבל לא כתבתי “מה אהבתי בחודש פברואר” וחמור מזה העוגה הזו פשוט לא יוצאת לי מהראש! תום ואני במקרה עברנו ליד חנות של Magnolia Bakery וכמובן שזיהיתי את השם מהסדרה סקס והעיר הגדולה. תום שאל “את רוצה להיכנס?” והתשובה הייתה “כן!” מתרגש. באותו היום היה לי מצב רוח רע בגלל משהו שקרה אבל כשראיתי על הקיר כתבה שאומרת שזה הסניף שבו צולמה הסצנה אני חייבת להודות, די התרגשתי. הסתכלתי מעבר לזכוכית על מגוון גדול של עוגות בצורות, צבעים וגדלים שונים ובחרתי ב- red velvet cheesecake, אותה אכלתי ממדף-שולחן במקום בעמידה. מאז העוגה לא יצאה לי מהראש. בעשרה ימים שהיינו שם אכלתי את העוגה 3 פעמים. תום כל פעם ניסה עוגה אחרת ואני טעמתי ממנו, אך מכיוון שהעוגה ההיא לא יצאה לי מהראש אני חזרתי ולקחתי אותה שוב ושוב ושוב.

אמנות:
עבודה – מיד עם החזרה שלי מניו יורק התחלתי לעבוד על עיצוב במה להפקת פארסה מקסימה של בית הספר למשחק אימפרו שמבוססת על המחזה “Cash On Delivery” של מייקל קוני. הכנתי מאקט והתחלנו את הייצור. זה היה תהליך יצירתי, מרגש וכייפי. צבעתי את רצפת הבמה כך שתראה דמויית עץ וככל שהבמה התקדמה התרגשתי ואהבתי אותה יותר אך לאט, לאט במשך חודש פברואר החשש מהקורונה התחזק והנסיעה בתחבורה הציבורית נעשתה פחות נעימה וההגבלות החלו להיות חמורות יותר ויותר עד שהגענו לכאן, להסגר.
אני מחכה בקוצר רוח שזה יחלוף, שהתהליך היצירתי ימשיך ושההפקה תעלה.

I Love You, I  Love You, I Love You – מיצג שעשיתי באוניברסיטת תל אביב במסגרת “ערב במה פתוחה” בסוף חודש ינואר שעוסק במורכבות של החיים עם OCD. המיצג מדמה מנגנון של OCD הפרעה אובססיבית-כפייתית. ל- OCD יש מגוון של צורות, בדרך כלל יש מחשבה פולשנית וטורדנית. המחשבה הזו היא דבר שלא ניתן להתחמק ממנו או לשלוט בו, ועל כן היא הופכת למעיקה ומטרידה. לפעמים מדובר במחשבה נחמדה או מרגשת אך האופן שבו היא באה לידי ביטוי בראש באופן כפייתי ולא חולף הופך אותה לבלתי נסבלת. על ידי כתיבת המשפט “I love you” שוב ושוב על הלוח הדגמתי איך מחשבה כזו הופכת לאובססיה, ממחשבה כפייתית לאימפולס או לפעולה כפייתית. לוח גיר וכתיבה גם מתקשר לעולם החינוך, השליטה והענישה. כל אלה גם מתקשרים לתופעה הלא פשוטה הזו. למנגנון האישיותי הזה קושרים הרבה הסברים, אפילו תורשתיים, אך ההפרעה בעיקר נקשרת לסטיגמה של צורך לסדר או לניקיון. במיצג הדגמתי את החוויה האישית שלי עם ההפרעה בתקווה לתת נקודת מבט נוספת עליה.

מנורת בנק – מנורה אייקונית שמקורה כפי שהשם מציע מבנקים, משום שחשבו שהצבע הירוק מרגיע, גורם לתחושה של יציבות ומתקשר אסוציאטיבית לכסף ועושר. היא אייקונית בשל הופעתה הרבה בסדרות טלוויזיה וסרטים ובתור מעצבת של סטים התחלתי להתלהב ולאהוב את המנורה הקסומה הזו. חיפשתי לרכוש אותה בשוק הפשפשים אך המחיר היה לא סביר וכל הזמן אמרתי בצחוק ש”אם תהיה לי את המנורה הזו אני רשמית אחיה בסרט”. לכבוד יום ההולדת שלי תום הזמין בשבילי את המנורה מאיביי והיא יפיפייה! המנורה עשויה מזכוכית ירוקה עבה, עמוד זהוב עשוי פליז ושרשרת זהב שמושכים בה כדי להדליק ולכבות את האור. 

טיפוח:
שמן לציפורניים – 
החורף שמתי לב שהציפורניים שלי נורא יבשות ונשברות כל הזמן. הקורונה שזימנה איתה שטיפת ידיים כל חמש דקות חיזקה את המצב ושמתי לב שמחזקי ציפורניים לא עוזרים לי. התחלתי ללכת בלי לק או מחזק ושמתי פעמיים ביום שמן טיפוח של Life לציפורניים והמצב השתפר פלאים. מאז אף ציפורן לא נשברה לי.

Style שמן ארגן קוקוס – מדובר בשמן שאני משתמשת בו כל השנה כבר הרבה מאוד זמן, חוזרת וקונה אותו שוב ושוב. החודש בזמן שהותי אצל תום השמן נגמר ושמתי לב שהשיער שלי נעשה נורא יבש, מפוזר ולא נעים. חזרתי וקניתי אותו שוב והוא כרגיל סידר את המצב, אבל יותר מתמיד הבנתי כמה הבדל הוא עושה ועד כמה הוא עוזר לי ולשיער המתולתל שלי.

משחקים: 
שולה המוקשים – המשחק מוכר לרוב האנשים משום שהיה מהמשחקים שמגיעים עם מחשבי ווינדוז. אני מכורה למשחק הזה כבר שנים ומשחקת בו לסירוגין בתקופות שאני לחוצה או משועממת. בכתבה “מה יש לי בטלפון” מ-2014 הזכרתי את המשחק ומאז אני מורידה אותו ומוחקת אותו מהטלפון שלי. עד היום האמירה שהוא המשחק היחיד בטלפון שלי מדויקת. אני חושבת שבגלל הקורונה, השינויים הרבים, עודף הזמן, הלחץ והעצבות חזרתי לשחק במשחק ודאמט התמכרתי (כמו שתמיד קורה). הגעתי למצב ששיחקתי שוב ושוב במטרה לנצח במשחק עם 600 מוקשים ובסוף הצלחתי. משום שזה האתגר הכי קשה שהאפליקציה מציעה הפסקתי לשחק אך זו ללא ספק הייתה אובססיה של החודש האחרון.

משחקי חברה – עוד לפני ההסגר וכל הבלגן התחלתי להתאהב מחדש במשחקי חברה, הרבה בזכות ברק, אז בהזדמנות זו אני אומר תודה לברק שאירגן ערב משחקים והכיר לי בתקופה האחרונה את Spyfall, Sheriff of Nottingham, Shifty Eyed Spies, Don’t Get Got ואת המשחק Spot it שהכיר לי כבר מזמן. תודה על ערב המשחקים דרך ה- ZOOM שארגנת לכולנו בג’ק בוקס 3 ו-5 (ספציפית נהניתי במיוחד מהמשחק .Tee K.O) ואחרון חביב תודה על הרצון המדבק לשחק במשחקי חברה שהגעתי איתו לבית של תום בתקופת ההסגר. שיחקנו כל המשפחה אצלו בSpyfall, Spot it ולימדתי את כולם משחק שאני אוהבת ומכירה מהילדות בשם “תירס חם”, אז תודה!

תל אביב ומשפחה – דבר אחרון חביב שאהבתי החודש זה את תל אביב והמשפחה שלי. כשאני אומרת המשפחה שלי אני מתכוונת לכל האנשים שאני אוהבת ומתגעגעת אליהם בתקופה זו. המרחק מתל אביב ומהאנשים שאני אוהבת גרם לתחושה של כמה הם חשובים לי להתחזק אצלי. גל, אבא, אמא, אייזיק, ידיד, ברק והעיר שלי תל אביב האהובה שלי, העיר ללא הפסקה שלי, אני מתגעגעת לכולכם מאוד ואני מחכה בקוצר רוח לרגע שנוכל לשוב לשגרה ולהתראות שוב.

עכשיו אני רוצה לשמוע מכם, מה אתם אהבתם החודש? איך אתם מתמודדים עם ההסגר בבית והתקופה הלא פשוטה הזו? איך אתם מבלים ומעבירים את הזמן?
אם אתם מעוניינים לקרוא מה אהבתי בשנת 2019 ויש הרבה לחצו כאן.
 כמו תמיד אני אשמח לשמוע מכם על הכל, אז תכתבו לי באינסטה או בעמוד שלי בפייס!

-Sapir-