2- ספרי לי איך זה, כי גם אני בת 23 שבוע הבא: 
קודם כל מזל טוב! אחרי שיחה קצרה הבנתי שאת חוגגת שלושה ימים לפני, אז טכנית את צריכה לספר לי איך זה היות בת 23.
אני יכולה לחזור אלייך עם תשובה מפורטת בעוד שנה אבל נכון לרגע זה, אני שמחה. אני מבינה שאני מוכנה לשלבים חדשים בחיים  ורוצה להתנסות בהמון דברים: לטייל, ללמוד, לעבוד להתפתח, לעשות כייף, לרכוש כלים חדשים ולהחכים. עוד שנה וחצי אני אהיה בוגרת של תואר שני בעצוב במה קולנוע וטלוויזיה. המחשבה על מה אעשה שאסיים מעסיקה אותי מאוד, אני חושבת על לצאת מהבית, על עבודה, לטייל, לימודים נוספים ובכלל מנסה להתכונן לקראת כל דבר שאבחר בעתיד.

​3- חתול? 
כן (כלומר, אני לא יודעת מה הכוונה בשאלה אבל…). כן! כן! כן!​

4-יש לך חבר או מישהו?
שאלה שתמיד מצחיקה אותי. לא, אין לי בן זוג כרגע. יש לי הרבה חברים, אנשים שקרובים אלי ואני אוהבת אותם בכל לבי, אנשים שאני מעריכה ומרגישה את אהבתם חזרה. עם החברים המדהימים שלי אני יוצאת לבלות ונפגשת כמה שרק אפשר. מעבר לזה אני יוצאת כשמתחשק לי, לפעמים אני ממש נהנית ולפעמים פחות, בכל מקרה זו כמעט תמיד חוויה מעניינת. בשנה האחרונה למדתי המון על מה אני רוצה ועל מה אני לא מוכנה לוותר כשזה מגיע לבן זוג. עם כמה שזה מצחיק, המילה חבר הפכה בשבילי למילת המפתח. הרבה פעמים יש נטייה לחשוב שהמושג הוא רומנטי או פיזי בעיקרו, כשלמעשה בראש ובראשונה המרכיב עליו צריך להיות מושתת קשר הוא- חברות. לדעתי זה מה שהופך קשר, כל קשר, למשמעותי. חשוב לי שיהיו תחומי עניין משותפים, הרבה אכפתיות ורצון טוב של שנינו. חשוב לשים לב שהדיבורים או הרצון הטוב הולכים יד ביד עם מעשים. חברים מנסים ומוציאים זה מזה את הכי טוב. כל אלה הם דברים שבשבילי מגיעים באופן טבעי עם חברים.

5- את זקנה. רגע זאת לא שאלה, נכון שאת זקנה?
תודה על זה, ללא ספק הצחקת אותי! כן, אני קצת מרגישה פתאום שהגעתי לגיל של "מבוגרים". אני לא מרגישה מבוגרת ובטח לא זקנה (גם אתה לא זקן), אבל מרגישה בשלה למשהו חדש. שמתי לב שמחשבות על העתיד מעסיקות אותי יותר בתקופה האחרונה, אבל זה מרגיש כמו התבגרות או בגרות יותר מאשר כל דבר אחר. הזמן היחיד שאני מרגישה בו מבוגרת או זקנה הוא כשאני חושבת שעברתי כמעט רבע של מאה וזו כן מחשבה די משונה ומלחיצה בשבילי.

6- מה הן תכונות שמושכות אותך באנשים ואילו תכונות מעצבנות אותך?
טוב, שתי תכונות שמושכות אותי בבני אדם הן: 1- חוש הומור: אני מניחה שזה נכון לרוב האנשים כשאני אומרת שיש משהו מושך באנשים מצחיקים. אני אוהבת במיוחד אנשים שלא מפחדים להיות עצמם, משהו ביכולת של לשים בצד את "מה יחשבו עלי", להיות ברגע ולא לפחד להראות מוזר או משונה, פשוט מקסים ומשמח אותי. אני חושבת שזה באמת חוט שמקשר בין כל חברים הטובים שלי. 2- אכפתיות: כשמישהו או מישהי זוכרים עלי פרטים מסוימים, בודקים מה שלומי, ובאופן כללי מראים לי שאני חשובה להם.
אני יודעת על עצמי שאני מבקשת מחברים לידע אותי שהם חזרו הביתה ושהכל בסדר, אז מחוות דומות פשוט מראות לי שלמי שמולי חשוב הקשר שלנו וזה תמיד תמיד מושך.

לעומת זאת שתי תכונות שגורמות לי להתרחק מאנשים הן: 1- קינאה: אני לא מתכוונת לרגש בלבד, משום שברגש אין לנו דרך לשלוט. אבל אנשים שמפגינים רכושניות כלפי גורמים לי לתחושת מחנק נוראית, אנשים שלא יודעי לפרגן ולשמוח יחד איתך. במשך השנים פיתחתי ממש "אלרגיה" לאנשים שמכנים​ את עצמם קנאים. אני לא חושבת שזו הדרך להראות אכפתיות וזה בעיקר גורם לי להתרחק.

2- אנשים בלי תשוקה: אנשים בלי תחביבים, בלי דרייב, שלא מרגישים אהבה כלפי שם דבר מיוחד או מסוים, ממש, ממש מעצבנים אותי. אני בן אם שכל כך הרבה דברים חשובים לו, עם המון חלומות, שאיפות, עובדת קשה ונותנת המון מעצמי לאנשים שאני אוהבת, לפרויקטים שחשובים לי וללימודים. לכן, אני לא מאוד סובלנית לאנשים עצלנים ובאופן די טבעי לא נמצאת בסביבתם ("It takes two to tango").