אז עכשיו כשדיברנו על המטען הרגשי שאיתו אני מגיעה כמעט בכל פעם שכף רגלי דורכת במשרד של הגניקולוג, אספר לכם על כמה מההתרחשויות המתסכלות שקרו לי כשהייתי אצל הגניקולוג.
מקרה אחד מאוד  מתסכל היה לפני כמה שנים.  נכנסתי למשרד הרופא ובזמן שאני מתחילה להסביר מה אני עוברת ומרגישה בתקופה האחרונה הרופא קוטע אותי באמצע משפט ואומר לי "אני יודע, אני יודע"…. ומתחיל להסביר לי את הסימפטומים שלי (אני יודעת!) אבל, אלה לא הסימפטומים שלי. אז אני מנסה לתקן את הרופא ולהסביר בצורה מכבדת ועדינה שמה שהוא מתאר זה לא מה שאני חווה אבל לצערי הרופא שוב ושוב קוטע אותי. הוא לא מקשיב לי, במקום הוא בוחר לספר לי על עוד בחורה שהיו לה בדיוק את אותם הסימפטומים (אלה לא הסימפטומים שיש לי!!!) ועל איך הוא היה הרופא היחיד שהצליח לאבחן אותה. בקיצור הוא משוויץ לי איזה רופא מדהים הוא, וכל זאת בזמן שהוא לא מקשיב לי.

עוד חוויה נוראית שחוויתי הייתה אחרי שנטלתי את "הגלולה של היום שאחרי". כתוצאה מנטילת הגלולה דיממתי בלי הפסקה במשך ארבעה חודשים, הייתי מותשת לגמרי, הרגשתי כמו צל של בן אדם, סבלתי מהמון כאב. הרגשתי כל כך מטופשת בזמן שחיכיתי לפגישה שהצלחתי לקבוע לרופא  בעוד חודש, בעודי נעשת יותר ויותר חלשה. ושוב בעודי מתיישבת במשרד הרופא, חוזרת התחושה של "תודה לאל שסוף סוף אני כאן, והגיע תורי לקבל עזרה" . אני מתחילה לתאר לו את הגיהינום שאני עוברת כבר מספר חודשים, בוכה מכאב ומהקלה שאני הולכת לקבל עזרה ובאופן מפתיע שלא צפיתי מראש הוא מתחיל לנזוף בי בכעס עלכך שאני מגזימה ועושה היסטריה מכלום וש"מחזור זו לא סיבה לבכות". הייתי די המומה, מיותר לציין שלא הייתי במצב רוח לקבל ביקורת על מתי הזמן המתאים לבכות, והתגובה שלי הייתה בהתאם. הסברתי בכעס שאין לו מושג מה אני חווה, ושההערה הקטנה שלו על "מחזור זו לא סיבה לבכות" היא מאוד לא במקום! אבל, לצערי הייתי לבד במשרדו של הרופא באותו היום (וללא ליווי) ונאלצתי לדרוש בעצמי יחס הולם וסובלנות, וזה דבר מאוד לא פשוט לעשות בזמן שסובלים מכאבים. כיום אני משתדלת ללכת לרופאים רק עם ליווי כדי למנוע יחס מזלזל, ולוודא שעוד מישהו יודע מה הם הסימפטומים שלי למקרה ואני סובלת מכאבים ולא במצב הכי תקשורתי להסביר (משהו שאני ממליצה לכולם לעשות אם ניתן).

החוויה האחרונה עליה אספר היום התרחשה כשנה לאחר שעברתי תקיפה מינית. הלכתי לבדיקה די שגרתית, משום שהיו לי כמה שאלות שרציתי לשאול. התיישבתי מול הרופא והוא התחיל לשאול אותי שאלות מנחות. שאלות כמו: למה הגעתי אליו היום? מתי הייתי כאן פעם האחרונה? מתי הייתה הפעם האחרונה שקיימתי יחסי מין? השאלה האחרונה יכולה להישמע מוזר בעיקר לאלו שלא היו אצל גניקולוג. אני הנחתי שהסיבה  שהוא שאל אותה היא כדי לברר אילו בדיקות כדאי לתת לי לעשות. אז כמובן, סיפרתי לו את האמת שהפעם האחרונה הייתה לפני כשנה. אבל לא הייתי מוכנה לתגובה  שהגיעה אחרי התשובה שלי.  הוא אמר לי ואני מצטטת "את לא בשנות ה-20 שלך? את מבזבזת את הזמן שלך, את באמת צריכה לחשוב על אורח החיים שלך ועל מה שאת מפסידה". אני הראשונה שבעד גישה חיובית ומעודדת כשזה מגיע לסקס. אבל לא הייתי מוכנה לכך שהרופא שמטפל בי ישפוט את חיי המין שלי או את היעדרם. (אני חושבת על המקרה הזה המון מאז, ואני מנסה לחשוב למה הוא אמר את מה שהוא אמר, ואני חייבת להודות שמלבד ניסיון לנרמל סקס או לבדוק אם יש סיבה שניתן לעזור לי איתה שבגללה אני לא מקיימת יחסי מין כבר שנה, ועדיין זו לא הדרך או הצורה לברר או לפנות למטופל). גם הפעם הייתי לבד במשרד הרופא אבל באותו היום לא היו לי הכוחות להסביר את מה שאני עוברת בשנה האחרונה. רציתי לסיים  את האינטרקציה מולו כמה שיותר מהר  כי  היא הייתה מאוד לא נעימה ושיפוטית, אז… צחקתי (הוא לא היה מצחיק) אבל הרגשתי נבוכה ומושפלת אז צחקתי ואמרתי משהו בסגנון של "כן אני אשקול את זה", אבל מבפנים הרגשתי שילוב של בושה, כעס ואכזבה.

אז למה אני מספרת על זה עכשיו?
קודם כל, משום שאני מאמינה שחשוב להעלות את המודעות לתופעה הזו ולהסביר למה  צריך יותר רופאים אמפתיים, מקצועיים, עדינים ורגישים שמכירים מי הם המטופלים שלהם וכיצד הם מצאו את דרכם לכיסא המטופל. שנית, אני רוצה לוודא שאף אישה לא תרגיש לבד כשהיא מנווטת את דרכה בתוך מערכת הבריאות המינית ולהוציא לאור את החוויה שלי כאישה שמנסה לנווט אותה עצמה. כל זאת כדי שנוכל לשנות אותה לטובה.

עכשיו אני רוצה לשמוע מכם, מה החוויות שלכן מרופאי נשים?
האם גם אתן עברתן משהו דומה כשהגעתן לביקור אצל רופא?
ואם כן, איך התמודדתן עם זה?
מוזמנות ליצור איתי קשר ולעקוב אחרי בכל הפלטפורמות והרשתות כאן.
אם אתם רוצים לקרוא כתבה דומה לחצו כאן.

 -Sapir-