קשה להסביר איך בדיוק זה הרגיש לאבד אמונה בדבר שאמור לקרות לבני אדם באופן טבעי. ובקשר לסיבה, איך זה קרה ולמה,
אני מניחה שזהו פשוט עוד עניין מסתורי ומשונה שניתן רק לשער את סיבותיו ומקורותיו. השערות ומחשבות זה הרי דבר שלעולם לא יחסר ממנו. אבל איך הכל הסתיים באותו הלילה, את זה אני בהחלט יכולה לספר לכם.
הנה הם הכללים שעל פיהם פעלתי כמה ימים שהחזירו לי את השינה, את הלילה ואת החלומות.

1– קפה- אני דיי בטוחה שבשלב זה כולם יודעים עד כמה אני אוהבת קפה. בשבילי קפה הוא לא עניין של בוקר או ערנות זה, זה פשוט משהו קטן ונפלא שמשמח אותי במהלך היום. בעקבות חוסר השינה, הפסקתי לשתות קפה וכלום לא השתנה ולכן גם חזרתי לשתות קפה ועדיין כלום לא השתנה. בעקבות בדיקה במספר אתרים קבעתי שיש להגביל את מספר כוסות הקפה לשתי כוסות קפה וחשוב מכך להגביל את השתייה בזמן. את הקפה האחרון לכל יום שתיתי סביב השעה 17:00. ומשם הסתפקתי בשתייה של תה ללא קפאין או מים חמים במטרה לייצר אצלי תחושה של חמימות ושל עייפות.

2- המיטה- בכמה מקומות שקראנו בהם היה כתוב כי יש להיות בחדר השינה ובמיטה רק על מנת לישון. כלומר לא לבלות בקריאה, לימודים, צפייה בסרטים או עבודה במיטה. הסיבה היא כי יש להרגיל את הגוף והראש לכך שהמיטה היא מקום בו מרגישים עייפות והולכים לישון, לא מקום של פעילות. 

3- אוכל- רוב המחקרים אומרים לא לאכול כשעתיים לפני השינה. זאת על מנת לא להעמיס על הגוף את עבודת העיכול. לכן את ארוחת הערב אכלתי סביב השעה שבע. הייתה המלצה דומה גם לגבי מים אבל אני לא עקבתי אחריה משום שידעתי שאלה הם ימים חמים ושאני לא מקפידה מספיק על שתיית מים כדי לא לשתות כשאני כבר כן צמאה.

4- חדר ומכשירים אלקטרונים- באופן אישי אני לא אוהבת להיות קשורה לטלפון שלי ואני משתדלת בכלל לא להכניס אותו לחדר השינה. כחלק מההתארגנות המחודשת לחזור לישון הוצאנו את כל המכשירים שעשויים לגרום לי לחץ, לחשוב על עבודה, להסיח את דעתי ולהשאיר אותי ערה. בשבילי זה אמר ניתוק מטלפון ומחשב נייד, אבל עניין ההתנתקות לא נגמר כאן. כשעתיים לפני השינה סגרנו בכלל את הטלוויזיה בבית, הטלפון והמחשב היו גם הם מחוץ לתחום ובכלל הפסקתי להסתכל על צגים ומסכים.
במקום זה העברתי את את הזמן עם חברים ומשחק קופסה.

5- החשכה הדרגתית- לאט לאט ובהרגה התחלנו להחשיך את הבית. כשעה שעתיים לפני השינה כבר כל הבית היה חשוך מלבד מנורות צד ויחד עם הרבה נרות הם עשו אווירה אפלולית בכל הבית. המשמעות של בית חשוך גם הייתה שמעכשיו אני לא יכולה לעבוד על פרויקטים ללימודים שדרשו ממני ראייה טובה וריכוז. עזבתי את כל זה ליום המחר, דיברתי ושיחקתי עד שהגיע הזמן להיכנס למיטה.

6- פעילות גופנית- מי שמכיר אותי כבר יודע עד כמה אני אוהבת לרוץ. בשבילי ריצה זה זמן שלי עם עצמי בו אני מסדרת מחשבות, מקשיבה למוזיקה ומוציאה אנרגיה. במשך כל התקופה הזו המשכתי לרוץ זה אפשר לי להיות גם יותר רגועה בנוגע לסיטואציה וגם שמחה שאני עדיין מסוגלת לעשות משהו בשביל עצמי. כשהעייפות הגופנית פסקה ונשארתי עם תחושת של אי נוחות הריצה עזרה לי לעייף מעט את הגוף ולסדר לפחות את עניין העייפות הטבעית שהגוף אמור להרגיש.

7- להיות בשמש- שהיה קצרה בשמש מידי יום היא חשובה מהמון סיבות. שמש מאפשרת לנו לקלוט ויטמין D, מסדרת את המערכת ההורמונלית בגוף ובכך עוזרת למנוע דיכאון ובנוסף לעוד המון דברים אחרים היא מווסתת את השעון הביולוגי שלנו את הערנות והעייפות.
לכן דאגתי לצאת ולשבת בשמש כמה דקות וכמה פעמים במהלך היום.

8- קריאה– קריאה הייתה הפעילות היחידה שעשיתי במידה ולא נרדמתי או עוד לא הרגשתי בעייפות. בהתחשב בעובדה שפתאום לא יכולתי לעסוק בלימודים, בעבודה על האתר, כתיבה או עבודה מכל סוג על המחשב לקרוא היה הדרך ההגיונית ביותר להעביר את הזמן. ביום הראשון קראתי שני פרקים בספר רביעי של הארי פוטר, עד שהרגשתי מספיק מנומנמת ומוכנה לנסות להירדם. 

9- מזגן- כשעה לפני שעת השינה והכניסה למיטה הפעלתי מזגן על מנת לקרר את החדר השינה שלי. כשנכנסתי למיטה והגיע הזמן לישון כיביתי את המזגן והחלפתי אותו במאוורר. אוויר קר מידי עלול לגרום לצינון אבל מזג האוויר של חודש מאי הצליח לתרום לתחושת האי נוחות הכללית שכבר ככה הייתה מאוד חזקה. המזגן והאוויר הקר בחדר הכניסו אותי לאווירה של חורף כאשר מתחת לשמיכה נוח וחמים.

10- דמיון מודרך- בשעה 9:30 אחרי כל הצעדים הללו, אחרי ההחשכה המדורגת, הנרות בכל הבית, התה, המים החמים, השקט, והחדר הקר נכנסתי למיטה שלווה. גם אם לא ארדם הלילה, ארדם בספו של דבר. כבר לא הרגשתי לבד עם העניין ידעתי שיש עוד אנשים שמוכנים לעזוב גם כן את הטלוויזיה, את הקפה ולהיות יחד איתי בחיפושים ובמאמץ למצוא איך להרדם.
אני זוכרת את עצמי כמה דקות לפני שנרדמתי, כל החדר היה חשוך, עצמי את עיניי, האוויר היה קר ופתאום הרגשתי שחורף בחוץ, זו הייתה הרגשה משונה, מלווה בפרפרים בבטן. המשכתי לדמיין, עכשיו ירד בחוץ גם שלג ועם אותה הרגשה חמימה שאני מקבלת כשאני חושבת על גשם או חורף, אותה התרגשות, בפעם הראשונה מזה כמעט שישה שבועות נרדמתי.

עכשיו אני רוצה לשמוע מכם,  מה משך הזמן הארוך ביותר שיצא לכם להישאר ערים? מה אתם עושים לפני השינה ואיך אתם מעבירים את הזמן כשאתם לא מצליחים להירדם? מה חשבתם על הכתבה, האם היא עניינה אתכם? אם אתם מעוניינים לקרוא עוד על חודש מאי לחצו כאן. 
כמו תמיד אני אשמח לשמוע מכם על הכל!

 -Sapir-