הכל השתנה ביום אחד בו נפל לי האסימון, הכל התחבר לכדי הסבר הגיוני, ההבדל החשוב בין  המושג "רומנטי" למושג "צ'יזי".
זה קרה כשצאתי עם בחור חדש שנורא חיבבתי, היה לי חשוב להסביר לו מה עשוי לגרום לי לחוש לא בנוח וכך תוך שאנחנו יושבים ומדברים העלתי את עניין אי הנוחות שלי עם מחוות רומנטיות אבל לא הרגשתי שלמה עם מה שאמרתי, משהוא לא הרגיש מדויק.
הרי אני כן אוהבת במקרים מסוימים הפתעות ומחוות מסוימות ובאחרים ממש נרתעת מהם. התופעה הזו נראתה לי אקראית לחלוטין ולא ניתנת להסברה. אבל שבוע לאחר מכן בזמן שיעור תולדות האומנות המודרנית שעסק ב"תנועה הרומנטית" באמנות הכל נפל למקום ונעשה בהיר לגמרי. מכיון שאני אישה עם המון רגש והתלהבות לא יכולתי לחכות לספר לאותו בחור על הגילוי המסעיר שלי ועכשיו אני מתרגשת לחלוק את ההבנה הזו גם אתכם!

על מנת לרדת לסוף דעתי אני חושבת שצריך להסביר את הנושא עליו עסק השיעור והוא התנועה הרומנטית. 
התנועה הרומנטית- מדובר בתפיסת עולם או זרם שהשפיעה על כל תחומי האמנות הוא החל להתפתח בסוף המאה ה-18, במקביל וכראקציה (תנועת נגד) לנאו-קלאסיקה. התנועה היא אינטלקטואלית באופייה ואיננה מתנגדת לתפיסה התבונתית שצמחה, בעקבות מהפכות מדעיות אך היא כן סותרת את רעיון הנאורות שמנסה לתת הסבר לכל תופעה. במקום, היא שמה דגש מיוחד על כוחות פנימיים וחיצוניים בלי ניתנים להסברה כמו רגש או כוחות הטבע האדירים.
הסגנון מדגיש את  האותנטי והחד פעמי, מתנגד לקבלה עיוורת של מסורות או סוגי שלטון ועוסק ברגש מתפרץ ובלתי מרוסן על כל גווניו. פעמים רבות מפגיש בין האדם  אל מול כוחות הטבע הפרועים שיוצרים רגש של זמניות על פני האדמה ומובילים להכרה כי הכל בר חלוף. 
תשוקה, מפלצות, אהבה, אכזבה, חברות, אמת, שקר, מוות, הכרה, שליטה, זמניות ואהבת החיים כל אלו הם מושגים מרכזיים ברומנטיקה. מה מיצירות הרומנטיות האהובות עלי: אז'ן דלקרואה- דיוקן, פרנסיסקו דה גויה- "תרדמת התבונה מולידה מפלצות", ויליאם טרנר- "גשם, קיטור ומהירות" ואחד הציריים האהובים עלי באופן כללי ג'ון קונסטבל- "The Hay Wain".

עכשיו אני רוצה לשמוע מכם, איך אתם מגדירים את המושג רומנטיקה? מעניין אותי לשמוע איזו מחווה רומנטית חקוקה לכם בזיכרון? ואם חוויתם פעם דחייה דומה לזו שלי מהפתעה שהייתה אמורה להתקבל כרומנטית אשמח אם תספרו לי על כך בתגובות.
מחכה לשמוע מכם על הכל בקוצר רוח!

-Sapir-